רש"ש/מגילה/ג/א
גמרא אין מיהוי הוה ולא הוה ידעי הי כו'. עי' טורי אבן שהקשה דהוה ליה לידע מהלוחות. ולי יותר קשה דהא על כרחך ולא ידעי פירושו דמעולם לא ידעי דאם נפרש דבזמן הצופים לא ידעי אבל מקודם ידעו, אם כן היינו הא דמסיק שכחום כו', ואם כן קשה טובא היאך אפשר דלא ידעו מעולם, לייתי ספר ויחזו. ועוד הרי משה רבנו היה עמהם. אשר על כן נראה לפרש תיבת ידעי לשון קביעות מקום כמו ידעת השחר מקומו (איוב לח) ואת הנערים יודעתי (שמואל א כא) עי' באוה"ש[1], ור"ל שלא נקבעו מעולם הי באמצע כו' אלא פעם נכתבו באמצע פעם בסוף ואתו צופים ותקנו כו' לכן פריך שפיר סוף סוף אלה המצוות כו' ודע דבשבת הגי' גם הכא שאין נביא רשאי כמו לעיל:
שם עמד כו' על רגליו ואמר כו' גלוי כו'. כה"ג בב"מ (נט ב):
שם ויקראו בספר בתורת האלהים כו'. כצ"ל וכן בסמוך ובפרש"י:
שם ויבינו במקרא כו' וא"ל אלו המסורת. נראה דר"ל שהתבוננו לתת טעם על חסירות ויתירות שע"פ המסורה על מה הם רומזים או דר"ל היכא דהמסורת חילוף הקריאה התבוננו לקרות כפי הקריאה:
שם מ"ש דאדאורייתא דלא אזדעזע כו'. כצ"ל:
שם וראיתי אני דניאל כו'. עח"א טעם סמיכת זה המאמר לכאן ולנ"פ דבא להסמיך מאמרי ר"י ואיתימא רחב"א אהדדי:
שם שמבטלין ת"ת ובאין לשמוע מ"מ. זכורני שראיתי בתשו' בית אפרים (או"ח סימן סח) שנתקשה[2] מאי ביטול תורה שייך בזה, הכי קריאת המגילה איננה תלמוד תורה. ולע"ד מיושב ע"פ המבואר בשו"ע יו"ד סימן רמו ס"ג בד"א כו' ע"ש גם י"ל כגון הרב שלומד עם תלמידים והמה כבר שמעו מקרא מגילה והרב עדיין לא שמע שיבטל הרב וילך לשמוע מקרא מגילה אף שעל ידי זה יתבטלו התלמידים:
שם ויהי בהיות יהושע כו' וישתחו לאפיו. קרא לאו הכי כתיב ועתד"ה וילן:
רש"י ד"ה בנס וד"ה מיהווה הוו. הד"א ובזה לא נצטרך לההג"ה שבגליון:
רש"י ד"ה ויקראו. בס' עזרא כתיב. עגה"ש סוכה (יב):
תד"ה חיישינן. דאם לא כן אדם שאמר לנו בלילה כו' עד דנחזי ליה בבואה כו'. בסנהדרין כתבו דאין בבואה נכרת בלילה מדלא משני הכא הכי:
בא"ד ולא אשכחן כו'. אלא כו'. גם ביבמות (קכב) גבי אחד שעמד בראש ההר נמי פריך הכי ובגיטין כ' לתרווייהו:
- ↑ אוצר השרשים הכללי, כולל שרשי לשון עברית ארמית ושאר לשון הנמצאות בתנ"ך וש"ס משנה, מאת יצחק ב"ר דוד זיבענבערגער, חלק שני, ורשה תר"ז, ע' ידע
, ז"ל הנצרכת לדידן: יִדַּעְתָּ בשחר מקומו (איוב לח יב) (בעשטיממען, אנגעבען, צייגען) ענינו, הודעת גבול תחנותו. אלופי וּמְיֻדָּעִי (תהלים נה יד) (פֿערטרויטער פֿריינד) שהודעתיו סתרי מזמותי, וע"ד מרבעים ואת הנערים יוֹדַעְתִּי (ש"א כא ג) (כמו לִמְשוֹפְטִי) הודעתים אנא ילכו (בעשטיממען). עכ"ל הנצרך.
- ↑ הרב השואל שם, ה"ה מחותנו הג"מ יעקבקא לנדא בן הנודע ביהודה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |